יזכור

משה נולד בחיפה ב-1925, להוריו רחל וגדליהו ברקו. הבכור מ-4 הילדים. האב- חבתן במקצועו עבד ביקבי פרידמן. המשפחה חיה במחסור תמידי.

ב-1930 החליטו לחזור לרומניה עקב קשיי הפרנסה, שם למד משה בבית ספר עברי, וחזרו לארץ כעבור 4 שנים. האב עבד בסלילת כבישים והתגוררו בבית שרכשו בקריית חיים.

 למד בבית הספר "אליאנס" בחיפה ולאחר הלימודים עבד בבית חרושת לייצור כפתורים כדי לעזור בפרנסה. לאחר מכן למד מסגרות והפך למסגר. בערבים שימש מדריך ב"נוער העובד.

בזמן מלחמת העולם השנייה היה בהכשרת "חרמש" לקיבוץ עין גב. הוא גויס לפלמ"ח ונשלח להדריך בסניפים בהרצליה, רמת השרון ושפיים. בן 21 מונה לרכז סניף הנוער העובד בירושלים. בסיום התפקיד הצטרף לחברי ההכשרה לקיבוץ החותרים והם עלו להתיישבות.

בשל ידיעותיו בצרפתית גויס להדריך את חניכי תנועת "דרור" במרוקו ובתוניסיה, שם שהה בזהות בדויה .

בשובו נשא לאשה את מיקי, ב- 1953 הם עברו לגבת עם בתם הבכורה דפנה וכאן נולדו הילדים: סמדר, נבות ותמוז.

משה השלים הכשרתו כמורה ושימש כמורה בגבת תוך שהוא מפיח בתלמידיו רוח חדשה ולא מוכרת עד אז.

ב-1962 יצא עם המשפחה לשליחות בבלגיה, שם הקים את תנועת "דרור", הם שהו בבלגיה 3 שנים.

בשובו היה מראשוני עובדי פלסטרו ובהמשך עבר למטעים .

בנוסף עסק כל השנים בענייני תרבות: ארגון חגים ומסיבות, עריכת עלון גבת ופיתוח משחקי חברה שהופצו בכל הארץ. יזם והקים את "נווה הקיץ" שהיה לקייטנת ילדי גבת שנים רבות. יזם והקים את מחסן "כלי כל" להשאלת ציוד מחנאות, והפיק תקליט משיריה של פניה ברגשטיין.

בהמשך יצא ללימודי תנ"ך, לשון וידיעת הארץ וקיבל רישיון של מדריך תיירים, מקצוע בו עסק עד גיל 75.

בשנים שלאחר מכן עסק בכתיבה: כתב את הספר "גבתי דבר גבתית" העוסק בפולקלור בגבת. ואת הספר "עולה גולה-גולה עולה" המבוסס על קורותיו כמדריך בצפון אפריקה ובבלגיה.