יזכור

חיה נולדה ב- 1.2.1939,  י"ב שבט תרצ"ט בעיר יאשי שברומניה, להוריה יצחק ואולגה מנדלוביץ, אחות צעירה לשרה.

בת שנתיים התייתמה מאמה, אביה נספה ב"ליל הרכבות" ביאשי. ב-1941.

עד לסיום מלחמת העולם השניה שהתה בבית יתומים שהיה בתוך בונקר, שם חיה בתנאים קשים ביותר כשש שנים.

בתום המלחמה ולאחר מאבקים קשים והתעקשות של אחותה הגדולה שרה קיבלו האחיות אישור מיוחד לעלות ארצה על סיפון האנייה "מדינת היהודים". האנייה נתפסה בדרכה והן גורשו לחנות המעפילים בקפריסין.

בסוף שנת 1947 הגיעו לארץ, לאחר כשלושה חודשים במחנה עתלית נפרדו דרכיהן כאשר שרה נשלחה למשק הפועלות בפתח תקוה וחיה עם קבוצת יתומים לקיבוץ נווה איתן.

בנווה איתן אומצה על ידי גולדה ומאיר לוי וארבעת ילדיהם. איתם הרגישה כמשפחה לכל דבר. בנווה איתן גדלה והתחנכה עד לגיוסה לצה"ל.

את שירותה הצבאי עשתה בחיל הקשר , תוך כדי השירות התקיים מבצע "קדש" בסיני.

במהלך השירות פגשה את אביגדור שחורי, חבר גבת ולאחר השחרור עברה לגבת.

ב-1959 הם נישאו וכאן נולדו ילדיהם ענבל, אייל וגיל.

בגבת עבדה בבתי הילדים ולמדה תפירה, מקצוע שיהפוך במשך השנים למומחיות שלה.

ב- 1972 קרה אסון - אביגדור נהרג בתאונת עבודה בעת שעבד על מלגזה במפעל "פלסטרו".

חיה בחרה בחיים וכעבור כשנתיים נישאה לאלי יהלומי ויחד עם ילדיו משה, מאיר וחן בנו משפחה. ב-1976 נולדה בתם המשותפת יסמין.

חיה אהבה מאד את עבודתה במתפרה ובזכות ידי הזהב שלה היתה חלק משמעותי בענף המתפרה בגבת.  

עבודתה היתה מדוייקת להפליא בתפירת שמלות לכל נשות גבת, ולקראת חגי הפורים תפרה תחפושות מופלאות לילדי הגנים ובית הספר.

אהבה לעבוד בגינת ביתה המטופחת, לאפות ולסדר את אלבומי המשפחה.

אמא וסבתא אוהבת ודואגת לילדיה, וזכתה לשישה נכדים ושבעה נינים .

הלכה לעולמה ב- 20.8.2024 ט"ז אב תשפ"ד

בת 85 שנים במותה

יהי זכרה ברוך!