יזכור

יוחנן נולד ב-1935 בגבת, להוריו דלי (אדלה)  וצבי גינצבורג. הוא התייתם מאביו בהיותו בן שלוש וחצי. כאשר היה בן 10 נישאה האם בשנית לחיים גולן. ונולדו אחיו ואחיותיו עמרם, בלהה ומיכל. הוא בחר לאמץ את שם המשפחה החדש - גולן.

יוחנן למד בבית הספר היסודי והתיכון בגבת . מגיל צעיר התגלה כשרונו לספורט ובעיקר כרץ מהיר ביותר. בהמשך שיחק כדורגל וכדורסל ונמנה עם הנבחרות של גבת. בנוסף הצטיין גם בשחייה ואף הגיע למקום שלישי בארץ בשחיית חתירה בגיל 16.

ב-1952 עם הפילוג בגבת אמו ושאר המשפחה בחרו לעבור ליפעת. יוחנן בן ה-17 כמו רוב בני גילו בחר להישאר בגבת.

ב-1954 התגייס לצה"ל והתנדב לצנחנים. ב-1955 נפצע קשה בעת פעולה צבאית. לאחר הפציעה נאלץ לעבור למחלקת המבצעים.

במבצע קדש היה עם כוח רכוב של הגדוד שחבר לכוח שצנח במיתלה.

עם שחרורו מצה"ל השתלב בענף הפרדס .

ב-1960 נשא לאשה את חיה בת גבת. כאן נולדו הילדים: מירב, צביקה, איתן, טל והילה.

ב-1962 גויסה המשפחה לעזרת קיבוץ נווה אור. יוחנן עבד ברפת וחיה הקימה מחדש את הלול.

במשך השנים מלבד עבודתו בפרדס היה מרכז קניות כ-4 שנים וכן עבד במפעל "פרי העמק".

בעקבות פציעה ברגל במהלך משחק כדורסל השתלב בצוות המסגרייה של פלסטרו ולאחר מכן מילא תפקיד רכז מחסן המשלוחים של המפעל. כדרכו לקח את התפקיד ברצינות, דאג לכל פרט, ויצר קשרים טובים עם הלקוחות. לאחר מספר שנים עבר להנהלת החשבונות למחלקת הגבייה.

כל השנים היה יוחנן שותף לרוב פעילויות התרבות בגבת: מערכונים, מקהלת פסח, שירה בערבי הפזמונים לזכרו של יוסף פינסקי ועוד.

ב-1996 חלה ומאז עמדו חייו בסימן ההתמודדות עם המחלה.

נפטר בגבת מוקף בכל משפחתו האוהבת. וליד קברו הפתוח נאמר: "נלחמת כאריה, נפרדת כגיבור".