יזכור

חנה נולדה ב-1926 בעיירה ברכובה ברוסיה, להוריה ציפורה וישראל מרקוביץ. במשפחה 6 ילדים. העיירה מאוכלסת יהודים שומרי מסורת. האב פרנס בקושי את המשפחה מהסנדלרייה שלו. חנה למדה בבית ספר עממי רוסי

ב-1944 נלקחת המשפחה עם כל יהודי העיירה לאושוויץ. שם נספו הוריה בעוד חנה ואחיה ואחיותיה ניצלו בדרך נס. על ימיה באושוויץ נמנעה חנה לספר, רק המספר על זרועה הסגיר את מאורעות הימים ההם. "מה שעבר עלי שם טמון רק בי, זר לא יבין" כך נהגה לומר. בינואר 1945 הוצאו כל כלואי המחנה והועברו במסע רגלי למחנות עבודה בפנים גרמניה.

לאחר השחרור חזרה לעיירה ופגשה שם אח ואחות שניצלו אף הם. באותה שנה פגשה את משה והם מחליטים לעלות ארצה. הם מצטרפים לקבוצת הכשרה ונודדים תוך מעבר הגבול ההונגרי-אוסטרי עד לאיטליה.

במאי 1948 עגנה ספינתם בחופי הארץ והם הגיעו לגבת. כאן נולדו : הבן הבכור דודו ולאחריו ישראל שנפטר בעודו תינוק. והבת הצעירה רונית. בגבת עבדה חנה במחסן הבגדים וטיפחה את משפחתה במסירות.

ב-1973 שוב פקד השכול את המשפחה- הבן דודו נפל במלחמת יום הכיפורים כטייס מסוק בחיל האוויר. חנה ומשה לא מתאוששים מהאסון. חנה חלתה ורותקה לחדרה ולמיטתה. גם בעת מחלתה שהרחיקה אותה מהנעשה בחברה הגבתית לא פסקה ללוות את הנעשה והמתרחש מתוך עניין ודאגה.