יזכור

משה נולד ב-1906 בעיר סלש שבקרפטו-רוסיה, כנער החל לעבוד כשוליית חייטים וכאשר היה לבעל מקצוע עבר לעיר המחוז חוסט שם עבד בבית חרושת לבגדים. מלחמת העולם והשואה היו גם שואה אישית למשה. תכניותיו להקמת משפחה נדחו והוא הוטל לתוך אימה ותלאות מחנה כפיה בהונגריה. כיצד ניצל - קשה להסביר, מהמעטים שעמד להם כוחם ורוחם לא נשברה.

לאחר המלחמה והוא בסוף העשור הרביעי לחייו הגיע לקיבוץ הכשרה ליד בודפשט, כאן פגש את חנה. הם הגיעו לארץ באנייה הראשונה שהגיעה ארצה בתום המנדט הבריטי בתאריך ההיסטורי 15 למאי 1948.

הם הגיעו לגבת והקימו כאן משפחה. משה מצטרף לענף המספוא ומתגלה כאיש עבודה מסור, שקדן וחרוץ. תמיד ללא טרוניה ובמאור פנים. נולד הבן דודו ולאחריו ישראל שנפטר בעודו תינוק. חנה ומשה מצליחים בקושי להשתחרר מההלם. עם הולדת הבת רונית חוזרת שוב השלווה למשפחה.

עם הצטמצמות ענף המספוא עבר משה לפלסטרו. גם שם עסק בעבודת כפיים מפרכת ליד המגרסה.

ב-1973 מכה השכול שנית – דודו נהרג כטייס מסוק במלחמת יום הכיפורים. חנה לא התאוששה מהמכה ומשה נתקף במחלה ממארת. כל עוד נדרש היה להחזיק מעמד כדי לסעוד את רעייתו שאהב אמר למלאך המוות: "עצור!", אך משהלכה לעולמה הלך גם הוא. בן 71 שנים במותו.