סיפור חייו: בן זהבה וחיים, נולד ביום ה' באלול תרפ"ח (21.8.1928) בתל-אביב. עם גמר בית-הספר העממי בתל-אביב בחר בהשתלמות חקלאית- חלוצית והמשיך בלימודיו בבית-הספר המחוזי בגבעת השלושה. שם נקשר לחיי העבודה והחקלאות שהיו למגמת חייו. עוד כבן 14הושבע כחבר ה"הגנה". הוא השלים את ידיעותיו בבית-הספר מקווה ישראל ומשסיימו הצטרף לקבוצת-ההכשרה של גבת, שהיתה מגויסת במסגרת הפלמ"ח. עמירם הירבה להשתתף באימונים וסיורים ושבילי הארץ היו נהירים לו. היה בעל חוש חברתי מפותח, ער וחביב ושימש תמיד מרכז לחיי החברה, אם בוויכוח ער ותוסס ואם במעשי שובבות בין החבר'ה. בתחילת המלחמה, לאחר החלטת עצרת האו"ם, התנדב לשמירת קו-המים בנגב ונשלח שמה כנוטר. בתפקיד זה שירת ששה חודשים בסכנות, מארבים, יריות ומוקשים. שירת בגדוד "העמק" בפלמ"ח ולאחר-מכן השתתף בפעולות- קרב רבות בגליל המערבי. בשעת חופשה קצרה שבילה בביתו חלה בקדחת קשה, אך לפני החלימו ועל אף הפצרות הוריו כי ישלים לפחות את תקופת ההחלמה, חזר אל קיבוצו גבת. חברי הקיבוץ נקראו לעזרת קיבוץ משמר העמק המותקף, ובין מגישי העזרה היה גם עמירם. ביום ד' בניסן תש"ח (13.4.1948) נפל עמירם בקרב למיגור כוחות קאוקג'י שהסתערו על משמר העמק. עמירם הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקיבוצו גבת. בן 20 בנופלו.
| 
