יזכור

רחל נולדה ב-1930 בעיירה אושמיאנה (אז בפולין), להוריה אידה ופסח לובצקי. השניה מארבע הבנות: חנה, רחל, בתיה וחיה. משפחת סוחרים אמידה שהתגוררה בבית בן 2 קומות עם סבא וסבתא האהובים.

בשנת 1939 נכנסו הסובייטים לעיירה ושפת הלימוד בבית הספר הוחלפה לרוסית.

שנתיים מאוחר יותר כבשו הגרמנים את אושימיאנה. החיים נעשו בלתי נסבלים. חודש לאחר מכן הובלו כל הגברים היהודים בעיירה לאצטדיון, שם הצטוו לחפור לעצמם בורות ונורו במקום. רחל בת ה-11 ואחותה הבכורה חנה ראו את המחזה הנורא ממקום מסתור. שלושה חודשים לאחר מכן הצטוו היהודים לעבור לגטו ברחוב אחד ולענוד טלאי צהוב. משם נשלחו הנשים וילדיהן למחנה הריכוז שטוטהוף – פרק מזוויע בחייה.עם הגיעם הופרדו רחל ואחותה חנה מהאם ושתי הבנות הצעירות שנרצחו מייד. שתי האחיות נשארו לבדן בתופת עד לשחרור על ידי האמריקאים.

בדרכן לארץ שהו תקופה במחנה עקורים באיטליה ומשם הפליגו באניה "שאר ישוב" שנתפסה מול חופי הארץ ונוסעיה נשלחו למחנות המעצר בקפריסין עד להקמת המדינה. גם בארץ לא היתה דרכה סוגה בשושנים: היא נישאה והשתקעה בחיפה, שם נולדו ילדיה עדה וצביקה, אך נישואיה לא צלחו. למען הילדים עברה לקיבוץ בית אורן. שם עבדה כחלק מצוות האולפן וראתה בכך מפעל חיים.

בשנות השבעים, עם המשבר בבית אורן הגיעה לגבת עם עדה ואורי והנכד עידן. כאן עבדה במפעל פלסטרו ולאחר מכן במחסן הבגדים.

מסכת החיים שעברה עיצבה אותה כאשה חזקה ודעתנית. שתי אהבות היו לה: הקריאה והעיסוק באמנות. משפחתה – הנכדים והנינים היו האור בחייה.

נפטרה לאחר מחלה, בת 89 שנים במותה.

יהי זכרה ברוך!