יזכור

משה'לה נולד בסלוניקי
– יוון, ב-1928, להוריו מטילדה ואלברט 
ארדיטי, אח לניקו, ושלי.

בילדותו עברה המשפחה לאתונה, שם תפסה אותם מלחמת העולם השניה. ההורים נאלצו לפזר את משה'לה ואחיו הגדול בין משפחות נוצריות שטיפלו בהם והסתירו אותם תמורת תשלום.

בהיותו בן 12 נאלץ לברוח ליערות, שם חבר לפרטיזנים הקומוניסטים היוונים. באחד הימים, כאשר ניסו לסחוב אוכל, נתפס יחד עם כמה מחבריו והוכנס למחנה ריכוז ביוון, בו היו קומוניסטים ויהודים.

למזלם-מפקד המחנה שאחיו הכיר את משה'לה לקח אותו תחת חסותו, ובעצם הצילו ממות.

לאחר המלחמה התאחדה המשפחה והחליטה להגר לארה"ב. משה'לה שלא אהב את היחס לשחורי העור בארה"ב , ביקש לעשות "טיול לארץ ישראל" לבדו, כאשר מטרתו היתה לעלות לארץ.

ב-1950 הגיע על אניה לארץ, התחבר עם גרעין ניצולים שעלה להתיישב במשגב עם , ועלה עמם להקים את הקיבוץ. במשך שנים עבד כנהג פול טריילר בקואופרטיב הגליל העליון, והיה נהג האמבולנס של משגב עם.

ב-1964 הגיעה יהודית מגבת ל"שנה שלישית" במשגב עם, שם נפגשו והקימו משפחה. ילדיהם רוני, גיל ושירלי נולדו במשגב עם וב-1975 החליטה המשפחה לעבור לגבת.

בגבת השתלב משה'לה תחילה בהנהלת החשבונות של הקיבוץ ולאחר מכן בהנה"ח של פלסטרו, שם עבד עד לפרישתו לגמלאות.

יהודית והילדים היו כל חייו והוא אהב להשקיע בהם כל רגע פנוי. נכדיו יובל, טל ועידן היו עבורו מקור לגאווה רבה ונחת.

משהל'ה – "מר ארד" בפי ידידיו, איש אהוב על כולם, מצא סבלנות לכל הפונה אליו, אהב להחליף מילה על נושאי הספורט והאקטואליה , בעבודה, על המדרכות או סביב השולחן בחדר האוכל.

יהי זכרו ברוך!