יזכור

דני נולד ביולי 1933 גבת, להוריו אטל וליוליק הדרי ז"ל, שהיו ממייסדי גבת. אח בכור להדס.

ילדותו ונעוריו עברו בקבוצת "אלומה". הוא אהב לשוטט ברגליו ומוחו במרחבים החפשיים. עם בגרותו מצא ענין בהיסטוריה ובספרות.

עם גיוסו לצה"ל שירת ב"דרדרה", היאחזות נח"ל בגבול המזרחי של עמק החולה. דני לא אהב את המערכת הצבאית, אך אהב מאד את השירות ב"דרדרה" ונהג לספר לילדיו חוויות רבות מאותה תקופה.

ב-1956 נישא למוניקה, אותה הכיר מאז ילדותם בגבת ועבודתם המשותפת ברפת. כאן נולדו ילדיהם: חמוטל, יובל והלל.

במלחמת ששת הימים לחם כחייל מילואים בחזית רמת הגולן.

כל חייו חי בגבת האמין בכל לבו ברעיון הקיבוץ.

היה בין דמויות המפתח המוכרות, המעורבות, החשובות והתורמות ביותר לגבת בתחומים רבים ומגוונים: עבד בחקלאות - ברפת ובדייג באגם הקישון.

כשרון השירה שלו זכור לרבים ממקהלת הפסח בסולו האלמותי: "ומשה הכה על סלע".

דני היה מעורב מעשית ורגשית בדיונים על המשך דרכה של התנועה הקיבוצית בכלל וגבת בפרט. היה מהמתנגדים הבולטים להפרטת הקיבוץ וקיבל אותה בצער רב.

המיזם האחרון עליו עבד היה איסוף חומר לקראת פרסום ספר שני שיעסוק בתולדות גבת.

בשנותיו האחרונות חלה, ומצבו השבית אותו בהדרגה מכל פעילויותיו, והשתתפותו בחיי גבת. עד שנדם.

יהי זכרו ברוך!