|
|||||
אורי נולד ב-2.10.1947 בבית החולים בעפולה, להוריו לאה וזליג אבן. שלושה חודשים לפני הזמן נולד ומשקלו 840 גרם בלבד! באותן שנים לא היו אינקובטורים ולאה אמו, שהייתה אחות מיילדת בבית החולים ,שמה אותו בקופסת נעליים מרופדת בצמר גפן בשבועות הראשונים לחייו. תחת דאגה מרובה ואהבה עצומה ובניגוד לכל התחזיות אורי שרד. בזכות חברות אמיצה של אמו עם פניה ברגשטיין, עברה המשפחה לגבת כאשר אורי היה בן חמש .כאן נולדו אחיותיו רוחלה ותמר. אורי גדל והתחנך בגבת עם קבוצת "חצב". בנעוריו עבד בדיר הכבשים בגבת, עבודה שמצא בה סיפוק וגאווה רבה. ב-1965 התגייס לחיל השריון. כנהג טנק מוכשר, אך נמוך קומה, אילתר לעצמו מגביהים לדוושות . בקומתו הנמוכה ראה תמיד אתגר ולא מגבלה. לעולם לא פיגר אחרי חבריו לשירות, כל פעילות בהליכה אצלם נעשתה על ידו בריצה ועל כך זכה להמון הערכה ממפקדיו. במלחמת ששת הימים לחם בחזית המצרית והיה נהג הטנק האחרון ששרד בקרבות חאן יונס. ב-1974 נשא לאשה את בחירת לבו אסנת. הם בנו את ביתם בגבת, כאן נולדו ארבעת ילדיהם: שי, אפרת, סמדר ועינת. אורי – איש פעלתן ואכפתי – במרוצת השנים עבד במחלקת השיחול במפעל "פלסטרו" , ניהל את חדר האוכל, ניהל את ענף הרפת, ניהל את התרבות בגבת והיה עמוד התווך בטקסי הזיכרון. לאחר מכן חזר לעבוד במחלקת האיכות בפלסטרו עוד שנים רבות. תמיד מעורב בכל הנעשה בחצר הקיבוץ. בוויכוחים ודיונים על המדרכות, בוועדות ובאספות בהן היה לו מושב קבוע. כהשראה ממחנכו למד לנגן במפוחית ואהב זאת מאד. טיפח גינת נוי לתפארת סביב ביתו, כבש זיתים וגידל ירקות בגינה. בשנים האחרונות הקים סדנת נגרות במרפסת ביתו ואף פקד את חוג הנגרות ב"סב-יום". והכין צעצועי עץ לנכדיו. לאורך כל השנים זכה להערכה רבה על פעליו בגבת. ושמו כפעיל מרכזי בכל תחום חברתי ובעיקר תרבותי, היה מוכר וידוע ברחבי העמק ובקיבוצי התנועה. אורי – איש קטן - גדול, נמוך קומה וגבה עשייה! בן 73 שנים במותו. יהי זכרו ברוך! |
הוסף |
|
|
|
|
|