יזכור

ציפורה (פלה) נולדה בבילגוריי –כפר נידח בפולין ב-1934, להוריה רוזה ונח איליש, אחות ליוסלה הצעיר ממנה בחמש שנים.

בת חמש היתה בפרוץ מלחמת העולם השנייה ונאלצה לנדוד עם משפחתה שבועות ארוכים ולהתחבא ביערות בתנאים קשים ביותר של רעב, קור וסכנת חיים. אביה נרצח לנגד עיניה, ואמה נפטרה ממחלה ורעב, והיא נותרה עם אחיה הצעיר יוסל'ה בודדים בעולם. לאחר מספר שבועות נאספו לבית יתומים וכך שרדו את המלחמה.

באפריל 1948 הגיעו לארץ לקיבוץ עין חרוד, שם התקבלו, אומצו ונעטפו על ידי החברים באהבה רבה. שם פגשה לראשונה את שמעון ליזרוביץ – אף הוא פליט שהגיע לארץ לאחר המלחמה.

בזמן הפילוג בתנועה הקיבוצית עברה עם קבוצת הנערים הבוגרים לגבת ולראשונה נאלצה להפרד מאחיה הצעיר. בגבת מצאה בית חם אצל אטל וליוליק הדרי.

ב-1953 נישאו ציפורה ושמעון ובגבת נולדו ילדיהם ורד, דורית וליאור.

בגבת עבדה ציפק'ה שנים ארוכות במטבח - ממלכתה- והיתה ידועה בתבשיליה הטעימים מעשה ידיה להתפאר.

אהבה מאד לרקוד ולהופיע על בימת המשק בחגים ולטייל בנופי הארץ. לבושה תמיד בטוב טעם עם הקוקו הנצחי ומאור פנים.

ב-1973 הכה בה אסון – אחיה יוסל'ה נפל בקרבות ברמת הגולן.

ב-1994 – חוותה אבדן נוסף עם מותו של שמעון אישה.

תלאות החיים לימדו את ציפק'ה להכיל את העצב במקביל לשמחת החיים. שנות השינוי בקיבוץ חייבו אותה להסתגלויות רבות להן שאבה כוח מאהבת ילדיה ונכדתה אופל.

בשנתיים האחרונות התגוררה ב"בית אשל", שם חוותה אבדן נוסף כאשר דורית בתה נפטרה ממחלת הסרטן.

ציפק'ה שנולדה לתוך מלחמה, שרדה והתגברה על אובדנים רבים כל כך, ובכל זאת מצאה בעצמה את הכוחות ליצור אהבה ושמחת חיים.

יהי זכרה ברוך!