יזכור

בן שרה ואלתר, נולד ביום כ"ב באדר תרע"ה (8.3.1915) בזכרון יעקב. בעודנו ילד נתייתם ונשלח לבית-היתומים דיסקין בירושלים, בו גדל והתחנך. בנעוריו מצא את דרכו לתנועת "הנוער העובד", בעזרתה למד מקצוע ואף ניתנה לו האפשרות להרחיב את השכלתו. לעת ערב, לאחר שסיים את יום עבודתו היה פעיל בקן- התנועה, בה מצא מרגוע לנפשו. כבר בראשית הבירורים בסניפי התנועה בדבר יציאת חברי "הנוער העובד" להגשמה הצטרף פינחס אל קבוצת "נענה" (שהיתה לאחר-מכן ל"נען"). הקבוצה עסקה אז במרץ בבנית המשק ופינחס עמס על כתפיו תפקידים ועבודות. לאחר-מכן נשלח ב"פלוגת עבודה" לדרום ים-המלח, ואף בתנאי האקלים הלוהט של סדום לא סרה ממנו רוחו הטובה ולחברותו המעודדת והמרעננת היתה השפעה חיובית על כל הסובבים אותו. את תקופת-חייו האחרונה והקצרה ביותר עשה פינחס במשק מחניים, אשר אליו עבר, ואף שם ראו בו הכל חבר בעל מזג טוב ורוח רוממה שידע לתבל שיחותיו במשל ובחרוז ובבת-שחוק. זמן מועט טיפל בקבוצת-נוער (חברת-הנוער "במעלה") שהגיעה לארץ בראשית מלחמת-העצמאות והובאה למחניים; תוך הדרכה בעבודה בגן- הירק התקרב אליהם, התחבב עליהם ואף לימד אותם איך להתגבר על קשיים שונים. כבר בחודשים הראשונים לבואו למשק הספיק לגלות את אומץ-לבו. מחניים שכנה לא הרחק מגבול סוריה ובקרבתה עבר נתיב ההסתננות לארץ. בימים אלה היה פינחס שומר יחידי בשדות כשהוא רכוב על סוסו ולא אחת היה עובר בדהירה את עורק ההברחה מסוריה ובסכנת נפשות ממש היה מביא את הידיעות על המתרחש. אחת המערכות הקשות של מחניים בימים ההם היתה המערכה על קו-המים העובר דרך השדות מראש פינה למשק. הערבים היו מחבלים בצינור ובצאת אנשי מחניים לתקנו - ופינחס תמיד בתוכם - היה האויב פותח עליהם באש. חבלות אלה תכפו והלכו עד שחברי המשק הניחו קו-משנה בקרבת הכביש. אך משנסתיימה הנחת הקו, ביום ט"ו באדר א' תש"ח (25.2.1948), ארבו להם אנשי-כנופיה בדרך שובם הביתה ומיריותיהם הראשונות נפגע פינחס וכעבור שעות מעטות נפטר מפצעיו בבית-החולים בטבריה. הובא לקבורה במשק. הניח אישה ושני ילדים.

ביום ז' בתשרי תשכ"א (28.9.1960) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בעפולה.