יזכור

משה נולד ב-1919 בקייב, להוריו מרים וצבי, אח צעיר לחנה.

בהיותו בן שנתיים עלתה המשפחה לארץ והתיישבה בתל אביב, בה התחנך ובה עברה עליו ילדותו. 

בגיל 6 התייתם מאביו והאם נאלצה להתמודד לבד עם פרנסתם. משה עבר להתחנך בכפר הנוער בן שמן ולאחר מכן חזר לתל אביב בה מצא את דרכו ל"נוער העובד". תחילה כחניך ולאחר מכן כמדריך.

בגיל 17 הגיע עם קבוצת הכשרה לבית אלפא. משם יצא לסמינר מדריכים ולאחריו נמנה על הגרעין שהקים את גשר השניה ב-1944. מגשר יצא למשימות הדרכה וריכז גם את מחלקת ההכשרות של הפלמ"ח.

בתום מלחמת העולם השנייה יצא בשליחות לגרמניה לארגן ילדים ניצולי שואה כדי להעלותם לארץ. שליחות שתועדה מפיו בספר "שליחות לגולה" בהוצאת בית לוחמי הגיטאות.

ב-1948 חזר לארץ לקיבוצו גשר ומיד לקרבות על הגנתו. ב-1949 נשא לאשה את מרגלית ולאחר שנה נולד בנם יונתן. ב-1953 הצטרפה המשפחה לגבת, באותה שנה נולדה הבת מיכל.

בגבת עבד בכרם, בעצי הפרי ובלול וכן בצוות הניהול של ענף הבניין.

ב-1957 יצא עם ומשפחתו לאורוגוואי בשליחות התנועה. בשובם לאחר 3 שנים נרתם כדרכו לפעילות חברה ומשק. ריכז את וועדות החברה והתרבות, וכן מילא תפקיד מזכיר המשק. שימש כגזבר של "הנוער העובד" ובהמשך כמנהלן של בית התק"ם.

בין התפקידים מצא את הזמן לצאת ללימודים בסמינר הגבוה באפעל.

כאשר לקה בלבו ונחלש עבד במחלקת ההרכבה כל עוד יכול.

משה – האיכפתניק בדם, התאפיין כל חייו כאיש אידיאלים ותנועה, ערני ומעורב בכל נפשו בנעשה במשק ובארץ. מבטא את עצמו בכל נושא שעל סדר היום, בכתב ובעל פה, באופן שנון, וחי את כל הנעשה בכל נימי נפשו.