יזכור

רימון נולד בגבת ב – 1956 להוריו בלהה ואמציה. אח לנרקיס, גליל ושני.  דור שלישי למקימי גבת.

גדל והתחנך בגבת, עם בני כיתתו – קבוצת "גפן".

כבר כילד התבלט ביכולות הטכניות שלו וביכלתו להתיידד עם כל אדם. אף פעם לא קיבל דברים כמובנים מאליהם, אלא חקר ובדק בסקרנות. כנער עבד בדיר ובפלחין.

את שירותו הצבאי עשה בחיל הים, באילת ובשארם-א-שיך, והיה סגן מפקד ספינת "דבור".

עם שחרורו , ב-1978, חדור תחושה של הגשמה ציונית, יצא להדריך גרעין בקיבוץ לוטם, בעקבות אביו אמציה שליווה את הקיבוץ הצעיר.

במשך השנים עבד במטע, לאחר מכן שימש כגזבר הקיבוץ ומנהל המפעל "לוטמפלסט".

בלוטם הכיר את טלי והם נישאו ב-1982. שלושת ילדיהם: ארבל, אופיר ואורי נולדו בלוטם.

ב – 1984 יצא ללימודי הנדסאי מכונות במכללת תל-חי, והמשיך במפעל כמנהל טכני ומנהל הפיתוח.

עם מכירת המפעל המשיך בפיתוח טכנולוגיות הזרקה במסגרת של חב' "כתר" שקנתה אותו, והגיע להישגים פורצי דרך.

בשנותיו האחרונות חזר לעבוד  בגבת  במפעל "פלסטרו", כמנהל הנדסה ופיתוח. ותרם רבות ביצירתיות ובאנרגיות החיוביות שלו.

רימון היה ממובילי השינוי בלוטם, ועשה רבות להקמתה של השכונה הקהילתית.

כחלק מהקשר המיוחד ששמר עם ערש הולדתו גבת המשיך לקחת חלק פעיל בחגים. שבועות ספורים לפני מותו, עלה על במת חג השבועות ושר.

לרימון היו תחביבים רבים – נגינה, שירה ומשחק. בשנותיו האחרונות אהב מאד לרכב על אופניים בארץ ובחו"ל. לבד או עם חברים. תמיד עשה דברים ברוח טובה ובהומור.

נפטר לאחר מחלה

יהי זכרו ברוך!