יזכור

ציפורה נולדה ב-1912 בעיר וילנה שבפולין, להורים בני מעמד הפועלים. תוך כדי לימודי התיכון נאלצה גם לעבוד כדי לעזור בקיום המשפחה.

ב-1935 נישאה לבעלה הראשון משה ונולד בנם צבי. ציפורה ומשה השתייכו למפלגה הקומוניסטית. עם פרוץ מלחמת העולם השניה ברחה המשפחה לרוסיה, שם – כמו שקרה להרבה מהפליטים - עבדו במחנה עבודה בסיביר.

ב-1941 ניסו לחזור לוילנה, אך הרכבת שלהם הופצצה בידי הגרמנים ובדרך נס נשארו בחיים. בהמשך התגייס משה לצבא הרוסי וציפורה נשארה עם צבי הקטן. לאחר שנתיים הגיעה בשורה מרה על מותו של משה.

ב-1946 חזרה ציפורה לפולין וגילתה שכל משפחתה נספתה. באותה תקופה פגשה את אברהם והם הקימו משפחה. בפולין נולדו נתן, סוניה ויעקב.

ב-1957 עלתה המשפחה לארץ. לאחר מספר חודשים בבית שאן הגיעו לגבת. ההסתגלות לאקלים ולאורחות החיים הקיבוציים לא היתה קלה לציפורה, אך תוך תקופה קצרה ולמרות קשיי השפה התקשרה למקום ואהבה את החיים בו.

כל שנותיה בגבת עבדה במחסן הבגדים במסירות ובתבונת כפיים. עד שהכריעה אותה מחלה קשה.