יזכור

בלה נולדה ב-1912 בעיר אוסטראה שהייתה שייכת אז לרוסיה, להוריה מלכה ואפרים. היה לה אח אחד. אביה היה רב ושוחט ומורה בישיבה המקומית.

כאשר החליטה להצטרף לקיבוץ הכשרה קיבל אביה את ההחלטה בהבנה. לאחר תקופת הכשרה בקלץ עלתה לארץ ב-1939. עם בואה הצטרפה לקיבוץ אשדות יעקב שם נישאה למרדכי – אבי בתה אפרת. לאחר שנפרדה ממרדכי עברה עם אפרת לגבת, כאן היו רבים מחבריה להכשרה.

בגבת עבדה בגן הירק, ומילאה מספר פעמים תפקיד אקונומית. בכל תפקיד שמילאה נתנה בלה את כולה במסירות, אך נראה שמכל התפקידים גולת הכותרת היה תפקידה כמטפלת. חניכיה אהבו והעריכו אותה מאד והיא ידעה לתת תשומת לב לכל ילד לפי אופיו. היא ליוותה את הילדים בחיי היום יום, במחנות בטיולים ובגיוסים. בהמשך הייתה מטפלת של קבוצת הנערים מ"מקווה ישראל" שהתחנכו בגבת. ושימשה במשך שנים כאם הבית בבית הספר "העמק המערבי".

עם הקמת מחלקת ההרכבה בפלסטרו הצטרפה בלה למחלקה זו ותקופה ארוכה הייתה אחראית להפעלת מכונות ההרכבה של טפטפות "קטיף". בעבודה זו התגלו בה כישורים טכניים מעולים כשהייתה מצליחה להתגבר על תקלות שגם צעירים ממנה לא יכלו להן.

עבור כל מי שהכירה בלה היא מופת למסירות, לחריצות ולאהבה.