יזכור

יוסף - יוסקה נולד ב-1908 בעיירה לחווה ברוסיה הלבנה, להוריו אידה ופנחס שבורין. הילד החמישי משבעת ילדי המשפחה. המשפחה התפרנסה מסחר בהמות.

בהיותו בן 12 נפטר אביו ויוסקה נחלץ לעזרה בפרנסת המשפחה.

למד ב"חיידר" ובבית ספר עממי יהודי.

בנערותו הצטרף לתנועת "החלוץ" ובגיל 17 הגיע להכשרה חקלאית בגרוכוב.

ב-1926 עלה ארצה והצטרף ל"קבוצת פינסק" בפתח תקוה. הוא נשלח למרחביה להכשרה חקלאית ואחר כך הצטרף לחבריו בגבת.

בגבת עבד בפלחה, בחריש ובזריעה, הקשר לאדמה ולטבע ליווה אותו כל חייו ובא לידי ביטוי גם בספריו.

ב-1933 נשא לאשה את יהודית שהכיר עוד בגרוכוב. ב-1939 נולדה הבת מירי. באותה שנה עברה המשפחה ליגור שם חיו כ-4 שנים. יוסקה עבד בהקמת מפעל "לגין". ביגור נולד הבן עמוס.

ב-1944 עזבו את יגור והשתקעו בטבעון שם נולד הבן רוני .

ב-1954 אחרי הפילוג חזרה המשפחה לגבת. יוסקה עבד כגזבר העיתון "למרחב" ולאחר מכן כגזבר חב' חריש לעבודות עפר.

ב-1963נהרג הבן עמוס, טייס חיל האוויר בתאונת טיסה. לאחר האסון יצאו יהודית ויוסקה לתקופה בארה"ב שם ניסה יוסקה למצוא מפעל לגבת.

ב-1965 הצטרף לצוות הקמת מפעל "עוף העמק" בתפקידי ניהול שונים.

ב-1969 יצא יוסקה מטעם "סולל בונה" לתאילנד, שם ניהל פרוייקט של סלילת כביש. את השליחות קטע מותו של הבן רוני, קצין בסיירת גולני. הכאב על נפילת הבנים פתח בנפשו מעיין והוא הקדיש את זמנו לכתיבה. בכתיבתו הנציח את שני הבנים.

ב-1989 אף קיבל את מנחת העצמאות של המועצה האזורית עמק יזרעאל על עבודת חייו בכתיבתו.

נפטר לאחר מחלה. בן 82 שנים במותו.