יזכור

יצחק נולד ב-1929 בלודז' שבפולין, להוריו זהבה ודוד הלפרן משפחה יהודית אמידה ומתבוללת. האב עסק במסחר והאם עקרת בית. יצחק ואחיו הצעיר גבריאל גדלו עם מטפלות אישיות, שעורי צרפתית ותנאי חיים טובים.

עם פרוץ מלחמת העולם השניה , בהיותו בן 10 נאלצה המשפחה לעבור לחדר קטנטן בגטו לודז'. במשך 4 שנים חיו בתנאי רעב קשים, ופונו מהגטו בשנת 1944 ישר לאושוויץ. בכניסה לגטו הופרדו בני המשפחה: האב נלקח ישר לתאי הגזים, האם נשלחה למחנה עבודה לנשים .

יצחק ואחיו בני 14 ו-15 פגשו רופאים יהודים שלקחו אותם תחת חסותם כעוזרים במרפאה. תנאי החיים במרפאה היו משופרים לעומת שאר המחנה ושם גם זכו לביטחון יחסי.

אז החל מסע ארוך לחיפוש אמם באירופה, והם נפגשו עמה לאחר מספר חודשים. הבנים החליטו לעלות ארצה ועלו בעליה בלתי לגאלית בספינה ממרסי, שנתפסה ע"י הבריטים ונוסעיה גורשו למחנות בקפריסין.

לאחר שהשתחררו, כשיצחק בן 18 הצטרפו לקיבוץ עין גב, משם עברו להקמת קיבוץ פלמחים.

בפלמחים הכיר את מלכה (שמחוני) והם נישאו ב-1951.

ב-1952 נולד בנם רן שנפטר בן ארבעה וחצי חודשים. יצחק ומלכה עזבו את פלמחים התגוררו מספר חודשים בכפר יהושע, אצל הוריה של מלכה ולאחר מכן ב-1953הגיעו לגבת. כאן נולדו הבנות לילך וסיגל.

יצחק סיים הכשרתו כמורה בסמינר אורנים, החל ללמד בבית הספר בגבת ונחשב בפי תלמידיו למורה מצוין.

בהיותו בן 28 התגלו  סימנים ראשונים  למחלתו, הוא אושפז בבית חולים לחולי נפש במשך שנים רבות וקשות. כל השנים נשאר חבר גבת,

בן 50 חזר לאיתנו ובנה לעצמו חיים חדשים בתל אביב, שם פגש את עדנה ומאז נקשרו חייהם באהבה וזוגיות תומכת ואהבת.

בגבת עבד בהנהלת חשבונות ולאחר מכן בדואר.

בשנותיו האחרונות התגורר בבית אשל.