יזכור

יהודית נולדה ב-1907
בעיירה שוינציאן שבליטא, להוריה גננדל ודוד קוריצקי. השישית ב-8 ילדי המשפחה. האב-מוסמך
לרבנות והתפרנס מקונפקציה.  במלחמת העולם הראשונה
נמלטה המשפחה לעומק רוסיה.

ב-1917, עם מהפכת אוקטובר ברוסיה שוב נדדה המשפחה לפולין, שם סיימה יהודית את לימודיה התיכוניים. שם גם הכירה את אליהו מרגוליס בעלה לעתיד.

ב-1932 עם סיימה את בית המדרש למורים בווילנה . מאחר והיא והיתה חברת תנועת "בונד" השמאלנית היא סולקה מעבודת ההוראה .

יהודית הצליחה להשיג דרכון לצרפת. שם פגשה את אליהו חברה לאחר פרידה של 4 שנים והם נישאו והשתקעו בעיר ליון.

בסוף 1942 עם כיבוש העיר ע"י הגרמנים הצליח אליהו(שהיה בעל אזרחות צרפתית ועבד בחברה שהקימה קווי חשמל בכל רחבי צרפת) להעביר את יהודית עם ילדיהם דניאלה ורמי לכפר קרוב לגבול שוויץ. . אליהו שהמשיך לעבוד נעצר ע"י הגרמנים ומאז נעדר.  לימים התברר כי נכלא בליון ומשם הועבר למחנה דראנסי בפריז ועם אחד המשלוחים לאושוויץ שם נרצח.

ב-1946 עלתה יהודית עם ילדיה לארץ והגיעה לגבת. הקליטה לא היתה קלה, אך יהודית למודת התלאות התמודדה בעיקשות והתגברה כשלנגד עיניה אושרם וגידולם הבריא של ילדיה.

בגבת עבדה במטבח ובטיפול, ולאחר שנים אחדות יצאה ללמוד בסמינר למחנכים של עליית הנוער, ועבדה בהוראה לנוער עולה ואולפנים. לאחר מכן השתלמה כספרנית והייתה בין מקימי הספרייה הפדגוגית בגבת עליה היתה גאוותה. בספריה עבדה 27 שנים.

יהודית – אדם רחב אופקים, שלטה ב-6 שפות. היתה צנועה בהליכותיה, נכונה בכל עת להושיט עזרה לזולת. עוקבת אחר הנעשה בבית, בארץ ובעולם.

נפטרה לאחר מחלה. בת 83 במותה.