יזכור

בעלה של צילה

אבא של מיקי  דולינקו (שהיה ילד חוץ  וחבר גבת ועזב). 

נולד בכפר וילטיץ ליד פינסק , בפולין. בן למשפחת פועלים שומרת מסורת וציונית. את חינוכו קיבל בעיר פינסק.

עם כניסת הגרמנים לפינסק ב-4 ביולי 1941 ניסו אריה וצילה אשתו לברוח, אך העיר כבר היתה מוקפת גרמנים.

ב-5 באוגוסט רוכזו כ-8000 גברים יהודים , ביניהם גם אריה והוצעדו לעבר בורות מוות, שם המתינו להם הגרמנים עם מכונות ירייה על מנת לחסלם. 

במהומה שפרצה במקום הצליח לברוח ובדרך לא דרך הגיע הביתה. היהודים הנשארים נסגרו בגטו וחוסלו לאט לאט . בדצמבר 1942 הסתתרו אריה וצילה בעליית גג של בית דפוס, בהבינם שזה יהיה החיסול האחרון משם צפו באחרוני היהודים בגטו מובלים לבורות המוות. תודות לאשה נוצרית שהסכימה להסתירם תוך סכנת מוות לעצמה ניצלו השניים.

לאחר מספר ימים הם יצאו ליערות המקיפים את העיר פינסק והצליחו לחבור לקבוצת פרטיזנים. אריה- כפועל דפוס צורף לקבוצת הסברה ותעמולה. צילה סייעה לו בעבודתו ותרגמה מרוסית לפולנית את הכתבים.

ב- 1945 הגיעו אריה וצילה בדרכי ההעפלה לחוף שפיים.  את המקלט הראשון מצאו בגבת, כאן היו מכרים רבים מפינסק. מגבת עברו לפתח תקווה, שם נולד בנם מיקי.

בארץ עבד אריה בבניין ולאחר מכן בחנות לחלקי חילוף.

כל שנותיו בארץ שאף לעבור לגבת ולהשתכן בה. כשנה לפני מותו זכה להגשים את חלומו.  ובא עם צילה לגור בגבת ליד בנו, כלתו ונכדיו. 

נקבר בבית העלמין בגבת. בן 74 במותו.