יזכור

יוסף נולד ב -1905 בטרנסילבניה, להוריו ברטה וזאב. אביו היה נהג קטר ברכבת. בגיל צעיר התייתם מאמו.

בן 13 החל ללמוד מקצוע המסגרות בו עבד כל חייו, ובגיל 16 בנוסף על עבודתו למחיה למד לימודי ערב בטכניון. הוא הקים משפחה ונולדו לו 3 ילדים - בן ושתי בנות.

ב-1938 נקרא לצבא כשאר הצעירים במדינה. כשנהרג אחיו ברוסיה שוחרר מהצבא לזמן מה, אך במהרה גוייס מחדש, הפעם אל "צבא העבודה" בחיל ההנדסה. בינואר 1945 נלקח למחנה ריכוז באוסטריה, משם הצליח לברוח ולהגיע להונגריה.

עם הגיעו לא מצא איש מבני משפחתו בחיים. אשתו ושלושת ילדיו (בן בגיל 17, ושתי בנות בגיל 13,14)נלקחו למחנות ולא שבו עוד. לימים קיבל אישור על שהותו של הבן בדכאו, שם כנראה נרצח.

ב-1946 הכיר את לאה והם נישאו בערב פסח באותה השנה. לאחר מסע רב תלאות ומעצר במחנות בקפריסין, הגיעו לארץ ולגבת. בגבת עבד יוסף בעל ידי הזהב במוסך ולאחר מכן בפלסטרו.

ב-1957 יצאו יוסף ולאה למשך שנתיים לעזרת הקיבוץ הצעיר יראון.

יוסף ולאה לא זכו לילדים פרי בטנם, אך אהבתם הגדולה לילדים מצאה את סיפוקה בילדי החוץ הרבים שאימצו לביתם בחום.

יוסף – אדם ישר, מסור למשפחה ולעבודה. אהב לקרוא והיה מאזין נלהב למוסיקה קלאסית ולאופרות.

נפטר לאחר מחלה. בן 64 במותו.