יזכור

מיכאל - מיכ'ל  נולד ב – 1903, בעיירה לונינייץ (אז-רוסיה הלבנה, היום בלארוס).להוריו פועה ואשר ציפרשטיין. 

ילדותו – קשה ורצופה יתמות ומחסור. בן שבע התייתם מאמו שנפטרה בזמן לידה, ומהאישה השנייה שנשא אביו זכה ליחס קר ומנוכר.

בילדותו למד ב"חדר" אותו ניהל אביו. שם נמשך יום הלימודים 12 שעות בכל יום.

מהקושי בבית מצא נחמה ומפלט בבית הכנסת הגדול, בו התכנסו החסידים ל"סעודה שלישית" בכל מוצאי שבת. שם ספג אותם ניגונים חסידיים שבאמצעותם מגיעים החסידים אל שיאה של השתפכות הנפש. הניגונים החסידיים ליוו אותו כל חייו, ידע עשרות (ואולי מאות) ניגונים, אותם הנחיל לחברים ולנוער בגבת.

בן 17 עזב את הבית ורכש מקצוע – תפרות (תפירת חלקי העור לנעליים).והתחיל להרוויח לקיומו.

ב – 1917  עבר לעיר פינסק, שם המשיך לעבוד במקצועו . בפינסק פגש את הרשל פינסקי שהזמין אותו להצטרף לתנועת "פועלי ציון". חברי התנועה דיברו עברית כשפת יום יום והתכוננו לעלייה לארץ ישראל.

ב – 1924 והוא בן 21 קיבל מיכל את ה"סרטיפיקט" – אישור העלייה מממשלת המנדט. בהיותו חייב להתגייס לצבא הפולני זייף את הגיל בדרכונו ל- 3 שנים מאוחר יותר, וכך נסללה דרכו לעלייה.

בסוף 1924 , עם הדרכון המזויף בכיסו והדרכון האמיתי מוסתר במגף, התחיל לעשות דרכו לארץ, וירד בנמל יפו ב-1 בינואר 1925.

בתל אביב הצטרף לקבוצת בניין, בה עבד כשנה ולמד את המקצוע.

בהמשך לחליפת מכתבים שעשה עם חנה פסטרנק אותה הכיר מפינסק, הצטרף ל"קבוצת פינסק" בתלפיות בסוף 1926.

בתלפיות עבד בבניין, לאור הנסיון שלו בתל אביב נחשב לבעל מקצוע.

עם העלייה על הקרקע בג'יבתא עברו אנשי תלפיות לפלוגת עין גנים.

ב – 1928 נקרא עם עוד 12 חברים לעבור לקיבוץ מרחביה שאנשיו התפזרו. הם החזיקו את המקום כשנה עד בוא קבוצת מתיישבים למקום.

ב – 1929 הגיע לגבת. עבד בבניין והיה מבוני "בית הרשל", ולאחר מכן התמנה לאופה הלחם.

ב – 1931 נשא לאשה את חסיה גלויברזון. החופה נערכה בחיפה, ובאותו היום גם שינה את שם משפחתו לשם – צפריר.

בגבת נולדו ילדיהם: שלמה (1933), ארנה (1938)שנפטרה בגיל 5 שנים ובתיה (1947).

בשנים 1938-40 היה מגויס לחיל הנוטרים.

עם קום המדינה גוייס לחטיבת ,גולני, ושירת בה כשנה.

בשובו לגבת עבד בעבודות שונות - ב-1950 מילא תפקיד "מזכיר טכני" של חיים גבתי. באותה שנה התחיל בהדפסת יומן המשק, ובהמשך גם בשכפולו. מלאכה שעסק בה שנים רבות, פעמים רבות לאחר יום עבודה.

במשך 3 שנים היה מרכז קניות, ובהמשך עבד בלול כ-16 שנים.

ב – 1970 עבר לעבוד במפעל "פלסטרו" בעבודות שונות עד גיל 88 שנים.

בן 96 שנים במותו

יהי זכרו ברוך!