יזכור

חיים נולד באיטליה ב- 1946 , להוריו בתיה ואברהם צולר, . בעת שהותם במחנה עקורים במסע עלייתם ארצה. אח בכור לברוך ואיתן.

בהגיעם לישראל נקלטו עם חיים בן השנה בבית אורן. בהיותו בן 6 שנים עברה המשפחה לעין כרמל שם חיו כשבע שנים.

בן 13 הגיעה המשפחה – בתיה, אברהם ושלושת הבנים: חיים, ברוך ואיתן לגבת.

חיים סיים את בית הספר התיכון בגבת עם קבוצת "אלון".

ב-1965 התגייס לצה"ל – שירת שנה בנח"ל ולאחר מכן כאיש צוות קרקע בחיל האוויר.

בסיום השירות גוייס ל"שנה שלישית" לבית גוברין.

עם שובו לגבת השתלב בצוות הפלחה. בעבודתו בפלחה ובגד"ש, שם התמיד עד פרישתו ב-1991 עקב מחלתו.

חיים אהב את עבודת השדה - אם זה בפיקוח מזיקים, בקטיף הכותנה, בעבודות השדה השונות ועוד. אהב להיות בשדות-לחזות ולחוש בחלוף העונות דרך הטבע. וצפייה בציפורים.

ב-1971 נשא לאשה את יונה בת קיבוץ אילון. כאן נולדו ילדיהם: רווה, לוטם, דביר, רמית ורז.

תחביביו בתחומי אומנות שונים היו רבים:

כתיבה יוצרת בשירה, בפרוזה ובהומור. צילום בסטילס ובווידאו - בעיקר מעולם החי והצומח, בציור ובגרפיקה שם נמשך בעיקר לשרבוט הקליל והציור ההומוריסטי, כמי שלמד 3 שנים הדפסי רשת הרבה להכין הדפסים על חולצות , ובשזירת פרחים-שהכין לארועים וגם בבית.

מגיל צעיר בלטה אהבתו העזה לטבע , הרבה לקרוא להתעניין ולצפות בבעלי חיים ובמיוחד בציפורים. לחיים היתה תרומה גדולה מאד לתחום הצפרות בארץ. ואיוריו הנפלאים היוו חלק בלתי נפרד מפרסומים של סמינר אורנים והחברה להגנת הטבע. היה מדור המייסדים של תחום הצפרות בארץ ומשתתף קבוע במבצעי טיבוע ציפורים נודדות. מאות שעות בילה בצפייה שקטה בעופות השונים בסביבה הקרובה ובכל הארץ.

בעלון חברת הילדים "חבריא" היה לו מדור מיוחד "אשנב לטבע". בסיום בית הספר התחיל לפרסם מאמרים קצרים ביומני גבת, בעברית עשירה וציורית במדוריו "בטבע" "דע את הצמח" "מילים שמנסות" ו"חיים מצפר ומספר" הפליא לתאר דרכיהם של העופות השונים וחיות אחרות .אהבתו זו ליוותה אותו כל חייו ועד יומו האחרון.

בין השנים 1995-1997 מילא תפקיד עורך היומן, גם שם הפליא לתת ליומן נופך אישי במדוריו הקבועים.

ב- 1997 נאלץ לפרוש מעבודתו בשדה עקב מחלתו.

בן 74 שנים במותו.

יהי זכרו ברוך!