יזכור

לאה נולדה ב -1915בעיר קיש-קונ-פלהט-הזה שבהונגריה, להוריה ציפורה ואליעזר הייזלר. הבוגרת מארבע הבנות במשפחה. להוריה היו חנות מכולת וחנות לבגדים. לאה למדה הנהלת חשבונות ותפירה.

ב-1935, בת 20 נישאה ועברה עם בעלה לבודפשט.

ב-1942 נלקח בעלה, והוגלה לרוסיה ושם נעלמו עקבותיו. לאה נאלצה להתקיים בדוחק מעבודה בבית מלאכה צבאי.

ב-1944 עם פלישת הגרמנים נלקחה עם אחותה למחנות עבודה בגרמניה: רוונסברוק, ינוסברג ומטהאוזן. עם השחרור ולאחר שהחלימה ממחלת טיפוס הבהרות חזרה להונגריה, שם פגשה אחת מאחיותיה ששרדה, וממנה התבשרה על מות הוריה ואחת מאחיותיה במחנות ההשמדה.

ב-1946 הכירה את יוסף (שאיבד את אשתו ושלושת ילדיו במלחמה) והם נישאו.

ב-1947 עזבו לאה ויוסף את הונגריה ועלו לארץ ישראל במסע שנמשך כשנה. עם שחרורם ממחנות המעצר בקפריסין הגיעו לגבת.

מהר מאד השתלבו בחיי העבודה והפעילות במקום. לאה עבדה שנים רבות במטבח ובתפקיד אקונומית.

ב-1957 יצאה עם יוסף למשך שנתיים לעזרת הקיבוץ הצעיר יראון .

לאה ויוסף לא זכו לילדים פרי בטנם, אך אהבו כל כך ילדים. פתחו את ביתם לרווחה לאימוץ, וביתם היה קן חם לילדי חוץ רבים. ב - 1969 אימצו לחיקם גם את שלושת ילדי משפחת שיפר שהתייתמו.

ב-1972 התגייסה לאה למרכז אפעל, שם מלאה תפקיד אקונומית עד 1979.

גם בשנותיה האחרונות, לאחר שבריאותה נפגעה, לא ויתרה לעצמה והקפידה להתייצב לעבודתה בכל בו מדי יום. כך, עד שאפסו כוחותיה.