יזכור

שמואל נולד ב-1920 בעיירה נמסלאו (אז בגרמניה)להוריו גיטל וצבי גולדשמיט. המשפחה התפרנסה מחנות כל בו שברשותה. במשפחה 2 ילדים: שמואל הבכור ואחותו רות.

ב-1929 נפטר האב ושמואל ואחותו עוברים לבית יתומים יהודי.

בן 13 עזב את בית הספר והלך לעבוד כשוליה אצל נגר.

בנערותו הצטרף לתנועת "הבונים" ולקראת העלייה ארצה רכש את מקצוע הנגרות בלימודים עיוניים ומעשיים. בנוסף למד בערבים ועמד בבחינות הבגרות.

ב"ליל הבדולח" נעצר ונשלח למחנה זקסנהאוזן. למזלו פגש במקום קצין אס - אס חבר של שמואל לספסל הלימודים בילדותו שהכיר אותו והוציאו לחופשי.

הוא הצטרף להכשרה של "החלוץ" באזור ברלין, בה שהה כשנה.

עם פרוץ המלחמה הצליח לצאת לארץ במסע דרך ווינה , בספינה לאורך הדנובה והגיע לארץ בספינה "הילדה"  (HILDA).

בינואר 1940 הגיע לארץ. אחותו הגיעה ארצה מספר שבועות לפניו.

הוא הועבר עם נוסעי האנייה למחנה המעצר בעתלית ומשם הגיע לגבת.

בשנים 1942-45 שירת בצבא הבריטי  ב - REME  (חיל חרושת).והגיע לאירופה , שם חקר על גורל אמו. ונודע לו שנשלחה לאושוויץ.

בגבת עבד בתחילה בלול, ולאחר מכן בנגריה, שאותה גם ריכז שנים רבות.

ב – 1958 הקים משפחה לתפארת עם אווה ונולדו הבנות: רעיה, חגית, דיצה, גילה ורינת.

סיפורו של שמואל בגבת:

שמואל הנגר - אמן הנגרות באירופה ומנהל הנגריה בגבת שנים רבות.

שמואל הקולנוען - מקרין הסרטים המיתולוגי של גבת.

שמואל איש ההזרקה בפלסטרו - שהתמיד בעבודתו עד יומו האחרון.

שמואל איש המשפחה - עם אווה וחמש הבנות.

נפטר מהתקף לב. בן 61 במותו.